<h1>סידור רבינו עמרם גאון — סדר פסח</h1>
<h2>דף לא.</h2>
ומוציאין ס"ת וקוראין מן ויהי בשלח פרעה עד כי אני ה' רופאיך. ומפטיר קורא בפינחס מן והקרבתם של פסח עד סוף פסקא. ומפטיר בשמואל מן וידבר דוד לה' עד סוף השירה. ביום השמיני קורין כל הבכור עד סוף סדרא. ומפטיר בישעיה עוד היום בנוב לעמוד עד צהלי ורוני יושבת ציון. כך הוא סדר הפטרות והקריות. ומסורות של סדר פרשיות כך הוא, וסימן "מש"ך תור"א קד"ש בכספ"א פס"ל במדבר"א של"ח בוכר"א. והא דשדר רב נטרונאי גאון לרבנן שבאספמיא, ששאלתם יו"ט שחל להיות בשבת, במנחה באיזה ענין קורין, בענינו של יום או בענין סדר פרשה של שבת. והשיב אין קורין בפרשה שנוהגת ביו"ט אלא בפרשה שנוהגת בלא יו"ט, שכיון שאין קריאה במנחה ביו"ט אין זכרון ליו"ט כאן. וכדרב אחדבוי [שבת כ"ד.] דא"ר אחדבוי בר חמא אמר רב יוסף יו"ט שחל להיות בשבת המפטיר בנביא במנחה א"צ להזכיר של יו"ט שאלמלא שבת אין נביא במנחה ביו"ט. ה"נ אלמלי שבת אין קריאה במנחה ביו"ט, הלכך פרשה של שבת קרינן. וששאלתם שבת שחלה להיות בחולו של מועד דקרינן ראה אתה אומר אלי, ומתרמי להיות פרשה פסל לך בערב שבת או באחד בשבת, קורין אותה וכופלין אותה, או קורין פרשה אחרת. מאן דשאיל הדא שאלתא לא עיין בה כלל. דפסל לך בערב שבת ובאחד בשבת לא מתרמי כלל, והכין לא מתרמי לעולם. אי בשבת הוה קביעה דפסחא, ליכא ראה אתה כלל. אי בחד בשבתא הוי פסחא, ליכא ראה אתה. ואי בשבת הוה פסחא, ליכא ראה אתה. דשבת שניה יום טוב שני פסח וכל הבכור הוא דקרינן, וראה אתה בחולו של מועד הוא דאיכא, דאמר רב חנן בר רבא שבת שחלה להיות בחולו של מועד בין בניסן בין בתשרי מקרי קרינן ראה אתה אומר אלי. בתרין בשבתא לא מקלע כלל. אי בתלתא בשבתא איקלע פסחא, פסל לך בהדי ראה אתה מתרמי, דפסל לך ביום חמישי הוא, ויום חמישי שבת הוא. בארבעה לא מקלע פסחא כלל, וכן במעלי שבתא לא מתרמי כלל, פש ליה יום חמישי, כד מתרמי יום חמישי קרינן משכו, מן והיה היום הזה לכם לזכרון. ומסורתא לאתחולי למעלי שבתא שור, לשבתא ראה אתה אומר, לחד בשבתא קדש לי כל בכור, לתרין בשבתא אם כסף תלוה את עמי, לתלתא בשבתא במדבר סיני, ולארבעא בשבתא ויהי בשלח פרעה, ולחמשא בשבתא כל הבכור, וכן מנהג בשתי ישיבות וכל המקומות.
ביום שלישי של פסח, שהוא חולו של מועד, קורין קדש לי כל בכור, עד ויהי בשלח פרעה. ביום רביעי קורין מן אם כסף תלוה את עמי, עד לא תבשל גדי בחלב אמו. ביום חמישי קורין מן פסל לך, עד לא תבשל גדי בחלב אמו. ביום שישי קורין מן וידבר ה' אל משה במדבר סיני, עד ולגר ולאזרח הארץ. ובאלו ארבעה ימים של חולו של מועד בכל יום מוציאין שני ס"ת, וקורין באחת שלשה בענינו של יום, ובאחת קורין פרשת פינחס מן והקרבתם אשה עולה לה' של פסח, עד סוף פסקא.
ובמוסף מוציאין ספר תורה וקורין בפרשת בא אל פרעה מן והיה היום הזה לכם לזכרון עד מארץ מצרים על צבאותם. וקורין חמישה, אין פוחתין מהם אבל מוסיפין עליהם. ומוציאין ספר תורה אחר, וקורא המפטיר בפרשת פינחס ובחדש הראשון בארבעה עשר יום ומפטיר ביהושע. מן ויאמר יהושע אל העם התקדשו עד ויהי ה' את יהושע. (עם דילוגים) ומברך כדרכו עד דמטי את צמח דוד עתה תצמיח וקרנו תרום בישועתך. בא"י מגן דוד. ותתן לנו ה' אלהינו באהבה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון ויום חג המצות הזה זמן חרותנו מקרא קדש זכר ליציאת מצרים. בא"י מקדש ישראל והזמנים. וביום שני קורין שור או כשב או עז כי יולד עד וידבר משה את מועדי ה'. ומפטיר במלכים וישלח המלך, עד ואחריו לא קם כמוהו.
ושבת שחלה בחולו של מועד קורין מן ראה אתה אומר אלי העל, עד לא תבשל גדי בחלב אמו. ומפטיר קורא והקרבתם דפסח, ומפטיר ביחזקאל היתה עלי יד ה', עד סוף פסקא.
